ירון דוד
עריכת טקסטים וכתיבה מקצועית
שמי ירון דוד, ומזה למעלה מעשרים שנה אני עוסק בעריכת טקסטים, בייעוץ לכותבים ובכתיבה מקצועית. עד כה ערכתי מאות חיבורים עבור הוצאות ספרים מרכזיות בישראל, הוצאות ספרים אקדמיות, מוזיאונים, מוסדות תרבות, ארגונים חברתיים, כתבי עת, כותבי תיזות ועבודות דוקטור, יוצרים וסופרים, אתרי אינטרנט ועוד. בחלק מהמסגרות שעבדתי בהן הועסקתי כעורך בכיר.
אני מתמחה בעריכת פרסומים בתחומי התרבות, האמנויות ומדעי הרוח – תחומים שיש ביניהם זיקות פנימיות הדוקות. מעבר לכך, אני עוסק בכתיבה מקצועית עבור מוסדות בעיקר בתחומי תרבות ואמנות.
העבודה שלי היא דרך חיים. היא הרבה מעבר לעיסוק במילים – היא מפגש דינמי עם בני אדם, עם סוגים שונים של תהליכי יצירה ואופני חשיבה, עם מטרות תרבותיות־חברתיות ואנושיות מגוונות. היא ההתוודעות המצטברת למגוון של סוגי ידע מרתקים ולרשת הנטווית ביניהם.
מעבר להשכלתי בתחומי השפה, תארים בספרות השוואתית (בהצטיינות) ובפילוסופיה (התמקדות בפילוסופיה של הלשון), עסקתי באמנות בינתחומית ובהנחיית קבוצות לימוד ומפגשי שיח בתחומי התרבות העברית – תחומים שבהם לעיסוק בטקסט יש מעמד מרכזי. מקצוע העריכה, בזיקה לפעילותי כמרצה וכמנחה, מאפשר לי לעסוק בחקירה עקבית של התודעה האנושית ובשיטוט מסועף בשדות התרבות – בטווח שבין השיח האקדמי והתרבות ה"גבוהה" ובין התרבות הפופולרית, העושה שימוש בשפה נגישה יותר.
התפיסה המקצועית שלי
שגרת העבודה שלי לימדה אותי שבהרבה מקרים אין אפשרות ממשית להפריד בין "עריכת לשון", "עריכת תוכן" ו"ייעוץ כתיבה". כל טקסט נזקק לעין הבוחנת את כל מכלול היבטיו הלשוניים, הסגנוניים, המבניים והתוכניים – את המהות שלו בזיקה לשדה הידע שאליו הוא קשור ולקהל היעד שלו. טקסט הוא כמו גוף: מספיק שאיבר אחד קריטי יהיה פגום כדי שכל הגוף ירגיש חולה ומקרטע. האיזון בין ההיבטים השונים הוא שמקנה לטקסט את איכותו וייחודו, כגוף חי ונושם.
מבחינתי העורך צריך, קודם כול, לשלוט בכללים שקבעה האקדמיה ללשון העברית. זהו הבסיס הראשוני. מעבר לכך, עליו להיות רגיש להיבט האסתטי והמוזיקלי של הטקסט (כן, גם כאשר מדובר בטקסט אקדמי). הוא צריך לדעת כיצד בונים טיעונים באופן לוגי ובהיר, כשם שעליו לחתור לכך שכל טקסט, גם העיוני, יכיל יסוד סיפורי משכנע וסוחף. מעבר לכך, עליו להיות איש תרבות סקרן, כמפתח ליכולת שלו להתנייד בין תחומי ידע ותפיסות לשוניות שונות. עם זאת, דווקא עורך מנוסה יודע שהעריכה אינה מדע מדויק ושהיא כרוכה תמיד בלימוד מתחדש, הנגזר מדיאלוג עם הלקוח ומהקשבה לאופן החשיבה שלו.
עבורי העיסוק בעריכת תכנים ובליווי של תהליכי כתיבה כמוהו כמלאכה המגשרת בין הצד הימני ובין הצד השמאלי של המוח: מצד אחד הדיאלוג עם הלקוח מערב פיתוח של תהליכי חשיבה יצירתיים וגילוי של אפשרויות חדשות באופן רחב ואסוציאטיבי; מצד אחר, דיאלוג זה כרוך בתרגום של תהליכים אלה למישור פרגמטי, לגיבוש של מבנים טקסטואליים מדויקים עד רמת הפרט האחרון.
אני מאמין ששפה אקדמית מלומדת צריכה להיות לא רק קפדנית, אלגנטית ורהוטה אלא גם תקשורתית, נושמת, סיפורית. באותה מידה אפשר לבטא בשפה התמציתית והנגישה של האינטרנט ושל פרסומים לקהל הרחב תכנים עשירים במשמעות ובתוכן. יכולת ההתניידות הגמישה והזריזה של העורך בין ז'רגונים ומשלבים לשוניים שונים היא הבסיס לעבודתו.